פסק-דין בתיק ת"א 2769-09

התובע סיים לימודים אקדמיים לקראת קבלת תואר ראשון במשפטים לאחר שסיים את כל מטלות התואר ביום 11.4.07.התובע ביצע התמחות ועמד בדרישות ההתמחות ולאחר מכן ניגש לבחינות לשכת עורכי הדין בכתב ובע"פ בתאריכים 5.5.08 ו- 22.5.08 בהתאמה.  לאחר שהתובע סיים את הבחינה בעל פה, ועבר אותה, ניגש התובע לדלפק על מנת לקבל הזמנה לטקס ההסמכה שאמור היה להתקיים ביום 10.6.08. בדלפק לא נמצאה הזמנה שמיועדת לתובע והוא התבקש לגשת לחדרה של גב' רחל אופיר, סמנכ"ל לשכת עורכי הדין, וזו הציגה בפניו מכתב שנחתם על ידי הנתבע 4.  במכתב ציין הנתבע 4 כי התובע הורשע בעבר בפלילים בשל כך שהוא ניגש לבצע בחינות תיאוריה עבור אחר כאשר הוא מזדהה כאותו אחר וזאת בתמורה כספית שקיבל התובע.  לפי האמור במכתב, התובע הורשע ונגזר דינו לביצוע עבודות שירות.  עוד נטען במכתב כי התובע מנהל תביעה משפטית נגד הנתבע 4 ובני משפחתו בבית משפט לענייני משפחה ובמסגרת המסמכים שצורפו לתביעה התגלה מסמך שלטענת הנתבע 4 ובני משפחתו מזוייף ואשר זוייף על ידי התובע.  במכתב צויין כי בידי הנתבע 4 חוו"ד של מומחה גרפולוג לפיה החתימה הנחזית להיות חתימת אביו של הנתבע 4 על גבי אותו מסמך מזוייפת.  בגין כך הוגשה אף תלונה למשטרה (התלונה הוגשה ביום 25.3.08).  הנתבע 4 ציין כי מדובר במידע שהוא סבור שחשוב שיהיה בידיעת לשכת עורכי הדין לצורך שיקול ת האם לתת לתובע רשיון העיסוק בעריכת דין.  הגב' אופיר מסרה לתובע שמכתב  ההתנגדות כבר נשלחה אליו לפי כתובת הדואר שלו (התובע טוען שהוא לא קיבל דבר עד אותו יום). לפי האמור בתביעה, התובע התבקש להתייחס ולהגיב רק לתלונה שהוגשה נגדו בגין זיוף המסמך.

התביעה המוזכרת במכתבו של הנתבע 4 היא תביעה שהגיש התובע נגד עזבון אחיו שהנתבעים 4-6 הינם יורשיו. התובע טוען כי טענת הזיוף הועלתה על ידי הנתבעים     4-6, שמיוצגים על ידי הנתבעת 3, כבר כאשר הגישו את כתב ההגנה ביום 7.9.06, אך למרות זאת בחרו הם לשלוח את המכתב ללשכת עורכי הדין רק ביום 6.4.08, בסמוך למועד בו היה אמור התובע לקבל את רישיון העיסוק בעריכת דין, ולא להגישו במועד מוקדם יותר בו ניתן היה להגיש התנגדויות (תחילת 2007), וזאת רק כדי לפגוע בו ולמנוע את הסמכתו במועד.

התובע טוען כי בקשר לאותו מסמך שבמחלוקת הוא הציע, בדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה עוד ביום 5.6.07 , שהצדדים יבדקו במכונת אמת לגביו ולגבי טענת הזיוף אף הנתבעת 3 אשר כאמור מייצגת את הנתבעים  4-6 בבית משפט לענייני משפחה, התנגדה ללא מתן הסבר.  לא זו בלבד אלא שבאותו מועד היא התריעה ו"איימה" שהנתבע 4  עשוי להתלונן בנוגע לזיוף ולמסור הודעה על כך ללשכת עורכי הדין.

התובע טוען כי היעוץ להגיש את התלונה על הזיוף ואת ההתנגדות ללשכה בשלב מאוחר זה, הינם פרי יעוץ שנתנה הנתבעת 3 לנתבעים 4-6 בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי חקירה והתנגדות.

התובע טוען עוד כי במסגרת ההליכים שנוהלו בבית המשפט לענייני משפחה הפעיל הנתבע 4 מסכת איומים כלפי ערב שחתם על ערבות לצו מניעה שהוציא התובע בקשר לבניה של הנתבעים על המקרקעין שהיו מקור הסכסוך שנדון בביהמ"ש, ואף ביצע מעשים אחרים כדי להפריע לתובע, כולל הגשת תלונה במשטרה על איומים תלונה שבעקבותיה הוחתם התובע על כתב ערובה לא ליצור קשר עם הנתבע 4. 

ביום 26.5.08 נחקר התובע במשטרת ישראל, תחת אזהרה, בקשר לזיוף המסמך כאשר הוא התייצב במשטרה על מנת לברר את פשר התלונה על הזיוף. בקשתו לזרז את החקירה כדי שלא לפגוע בהסמכתו נדחתה באמירה שהסיכוי לכך בטל בשישים למרות שנאמר לו שהתלונה נראית מפוקפקת.

ביום 27.5.08 הגיש התובע את תגובתו למכתב התלונה ללשכת עורכי הדין בירושלים והוא התבקש על ידי נציגי הלשכה, בשעה 10:30, ליסוע מיידית לבית הפרקליט בתל אביב ולהופיע בפני ועדת המתמחים שאמורה לדון בעניינו באותו יום בשעה 12:30.

לטענת התובע ההתראה הקצרה לא איפשרה להתכונן ולהיערך כראוי ולטעון את טענותיו המשפטיות. המלצת ועדת המתמחים לגביו היתה שלילית בשל העובדה שהוא נחקר תחת אזהרה בגין תלונת הזיוף. ההמלצה היתה שלא לאפשר לו לקבל את תעודת ההסמכה כל עוד טענת הזיוף נחקרת במשטרה. הענין הועבר להכרעת הועד המרכזי, שהוא הגוף הסטטוטורי המוסמך לדון שענייני המתמחים, שקיים ישיבה ביום 3.6.08. התובע הוסיף לקראת דיון זה טיעונים בכתב אך הועד המרכזי החליט לאמץ את המלצות ועדת המתמחים.  תוצאת ההחלטה היתה שהתובע לא יכול היה לקבל את ההסמכה בטקס שנועד ליום 10.6.08 ובעקבות כך לטענתו הוא לא יכול היה נפשית אף להתייצב לטקס קבלת התואר שהיה ביום 1.6.08 על אף שסיים כמצטיין דיקאן.

ביום 23.6.08 קיבל התובע אישור על סיום חקירה בענין התלונה כאשר הוחלט לסגור את התיק מחמת כך שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין, וביום 1.7.08 שוחרר רישיונו של התובע לעסוק בעריכת דין (יש לציין כי בעקבות ערר שהגיש התובע הוחלט בסופו של דבר לסגור את התלונה על הזיוף מחמת חוסר אשמה).

התובע טוען כי למרות כל האמור המשיכו הנתבעים 3-6 להטרידו ואף פנו פעם נוספת ללשכת עורכי הדין בטענות שווא.

בגין מסכת האירועים הנ"ל הגיש התובע תביעה זו נגד הנתבעים 1-6. באשר לנתבעים 1 ו- 2 טען התובע כי הם השתהו בבירור התלונה כלפיו באופן שמנעו ממנו את קבלת ההסכמה במועד וכן טען התובע כי הם לא טרחו לברר כראוי את התלונה שהוגשה נגדו ופעלו בחוסר שיוויון כלפיו. באשר לנתבעים 3-6 טען התובע כי נהגו בחוסר תום לב ובזדון כאשר הגישו תלונת שווא למשטרה והתנגדות שווא ללשכת עורכי הדין תוך הפרת חובות חקוקות.  התובע הגיש תביעה על סך 599,000 ש"ח נגד כל הנתבעים בשל כך שנגרמו לו נזקים בלתי הפיכים והוא נפגע קשות במישורים שונים ובין היתר באפשרות שילובו כעו"ד במשרד בו התמחה בשכר של 6,000 ש"ח נטו לחודש כמו כן נגרמו לו נזקים של שכר הלימוד בסך 100,000 ש"ח וכן נזקים לתדמיתו בכך שלא זכה להערכה בגין השגיו הטובים בלימודים ונעדר מטקסי חלוקת התואר וההסמכה.

הנתבעים 1 ו- 2 טענו בכתב ההגנה כי הנתבע 1 הינו מוסד ממוסדות הנתבעת 2 ולא ניתן לתבוע אותו בנפרד.

תפקיד הנתבעת 1 הוא לשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין ולפיכך על הלשכה חלה חובה לבדוק כל מידע שלפיו מועמד אינו ראוי לשמש כעו"ד.  במסגרת זו מוסמכת הלשכה לסרב ולעכב קבלה כחבר מי שנגדו תלויה חקירה משטרתית.  בנדון דנן, התקבלה תלונה בחודש אפריל 2008 והועברה לתגובת התובע ביום 15.5.08. בעקבות תשובת התובע מיום 27.5.08, בה התברר כי הוא נחקר באזהרה בנושא הזיוף, הועבר עניינו של התובע לוועדת ההתמחות וזו, בהתאם למדיניות שלא לקבל כחבר בלשכה מי שמתנהל נגדו תיק חקירה בקשר לעבירה שנוגעת לטוהר המידות, החליטה להמליץ לא להסמיך את התובע עד סיום החקירה. התובע בחר שלא לערור על ההחלטה בפני בית משפט לעניינים מנהליים. ביום 24.6.08 המציא התובע אישור שהתיק נסגר ובעקבות כך הוחלט לקבלו כחבר בלשכה רטרואקטיבית מיום 10.6.08 (המועד  בו נערך טקס ההסמכה).  לאור האמור טענו הנתבעים 1 ו-2 כי התנהלותם  היתה סבירה וראויה ואין לתובע עילת תביעה נגדם.  הנתבעים 1 ו- 2 טוענים כי אין לחייבם לערוך חקירה נפרדת כאשר ברור שהמשטרה חוקרת את אותה תלונה.

הנתבעת 3 הגישה כתב הגנה בו טענה להעדר יריבות בינה לבין התובע. לטענתה, אין לתובע עילת תביעה עצמאית נגדה וכל הטענות כלפיה מתייחסים להיותה פרקליטה של הנתבעים 4-6.  אין כל פעולה עצמאית שלה שבגינה יש לתובע עילת תביעה נגדה.  מתן יעוץ משפטי, אף אם הוא כלל עצה בדבר משלוח תלונה ללשכת עורכי הדין- דבר שלא הוכח - אין בו כדי להעמיד נגדה עילת תביעה בגין הגשת התלונה ללשכת עורכי הדין.  הנתבעת טענה עוד כי התלונה שהוגשה נגד התובע ללשכת עורכי הדין על ידי הנתבעים האחרים הסתמכה על חוו"ד של מומחה להשוואת כתבי יד שקבעה, בסבירות גבוהה ,שמדובר בזיוף לכן אין מקום לתביעה אף לא נגד הנתבעים האחרים.

הנתבעים 4-6 הגישו כתב הגנה בו טענו כי יש לדחות את התביעה נגד נתבעת 5 ו- 6 על הסף מחוסר יריבות.  התובע לא הראה כל מעשה שהם עשו  שיש בו כדי להקים עילת תביעה נגדם.  התלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין לא הוגשה על ידם, הם לא חתומים על שום מסמך מהמסמכים המהווים את עילת התביעה.

הנתבע 4 טען כי התלונה שהגיש נגד התובע הוגשה כדין והיא נסמכת על חוו"ד של מומחה להשוואת כתבי יד שקבע, ברמה גבוהה של סבירות,  כי המסמך, עליו סומך התובע את התביעה שהגיש נגד הנתבעים 4-6 בבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא, מזוייף. התלונה הוגשה רק לאחר שהתברר לנתבע כי לא ניתן להגיע עם התובע להסכמה בקשר  לתביעה שהגיש התובע ושהסתמכה על אותו מסמך מזוייף.

הטיפול בתיק התחיל על ידי כב' השופט שחם.  במסגרת ההליכים המיקדמיים בתיק דן כב' השופט שחם בטענות הסף של הנתבעים 1 ו- 2  ושל הנתבעים 5  ו-6  וניתנה החלטה ופסק דין חלקי לפיהם התביעה נגד הנתבעים 5 ו- 6 נדחתה מחוסר עילה, והתביעה נגד הנתבעים 1 ו- 2 הושארה רק בנושא אחד והוא השיהוי הנטען בין המועד שבו התקבלה תלונת הנתבע 4 בלשכת עורכי הדין - 6.4.10 - לבין המועד שבו פנתה הלשכה לתובע בבקשה להגיב לתלונה - 15.5.10.  כמו כן נקבע באותה החלטה כי כיוון שבמרכז התביעה מצויה התלונה שהוגשה למשטרה בקשר לזיוף המסמך על ידי התובע, וכיוון שענין זה נדון בהליך שהתנהל בין הצדדים בו היה מסמך זה מרכז הדיון ובו דן ביהמ"ש בדבר האוטנטיות של המסמך או זיופו, כפי שטוען כל אחד מהצדדים, יועמד הדיון בתיק זה עד הכרעה בתיק הנוסף (תיק תמ"ש 25911/02 בבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא).

ביום 21.3.12 ניתן פסק דין בתיק התמ"ש הנ"ל. במסגרת פסה"ד נקבע כי לא ניתן להסתמך על המסמך שלטענת הנתבע 4 זוייף וכי מסמך זה אינו תקף.  בעקבות כך חודשו ההליכים בתיק זה.  עקב מינוי של כב' השופט שחם כשופט בבית המשפט המחוזי הועבר התיק לטיפולי.  הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית עליהם נחקרו:

התובע חזר בתצהירו על מהלך העניינים הכולל את התביעה שהגיש בבית משפט בכפר סבא שנסמכת על המסמך שנטען שזוייף ואת טענתו על כך שהנתבעים התעכבו בהגשת התלונה ועשו זאת רק לאחר שנודע להם שהוא עומד לסיים את בחינות ההסמכה, תוך כוונה לפגוע בו, כאשר ברור שהמסמך אינו מזוייף.  התובע טען כי  כתוצאה מכך שהוא לא קיבל  את ההסמכה במועד הוא נכנס לדיכאון ואף הפסיד מקום עבודה. התובע פרט את ההתנכלויות של הנתבעים 3-6 כלפיו.  התובע פרט גם את  הזמן הקצר שהיה בידיו כדי לטפל בתלונה שהוגשה ללשכת עוה"ד, וטען שהדבר הינו תוצאה  של העובדה  שנודע לו על התלונה נגדו רק לאחר בחינת ההסמכה כעו"ד, שעשה ביום 22.5.08.  התובע צרף  תצהירים נוספים של מצהירים שלמדו איתו והיו מודעים למצבו הנפשי עקב התלונה שהגיש נתבע 4 ועקב אי קבלת ההסמכה במועד וכן תצהיר של עו"ד תאבת, שאצלו התמחה וסיכם להמשיך לעבוד אצלו כעו"ד שכיר, אך הדבר נמנע ממנו עקב אי קבלתו כחבר ללשכה במועד.